<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' תשא</h1>
<h2>דף לח.</h2>
אין עושין שררה על הציבור פחות משנים. אמר ר' שמואל בר נחמני על שם והם יקחו את הזהב (שמות כ"ח). אמר ר' חמא ביר' חנינא מפסולת של לוחות העשיר משה, הה"ד פסל לך (שם ל"ד), הפסולת יהא שלך. אמר ר' חנין מחצב של אבנין טובות ומרגליות פתח לו הק' וממנו העשיר משה. והביטו אחרי משה (שם ל"ג) חד מר לגנאי וחד מר לשבח, מאן דיימר לגנאי חמי שקי, חמי כרעי, אכל מן דיהודאי ושתי מן דיהודאי וכל דיליה מן דיהודאי, ומן דיימר לשבח נחמי צדיקא ונזכה.
ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני [שמות ל"א], אמר ר' אבהו כל ארבעים יום שעשה משה בסערה היה למד תורה ושכחה, עד שנתנה לו הק' במתנה, שנא' ויתן אל משה, וכתיב וממתנה נחליאל (במדבר כ"א), וכשנתנה לו במתנה למדה כולה כללים כללים.
<h2>דף סג.</h2>
בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים, לא כן אמר ר' חלבו בר הונא בשם ר' חייא רבה הכל מודים בארבעה עשר שהיא זמן קריאתה, לא בא, אלא ללמדך שהמצוות נוהגות באדר השני (ואין) [אין] נוהגות באדר הראשון, [תניא רשב"ג אומר מצוות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון] חוץ מן ההספד ומן התענית שהן שווין זה לזה. ר' אבא בשם ר' ירמיה בשם ר' סימון בשם ר' לוי הלכה כר' שמעון בן גמליאל. ר' הונא רבא דציפורי אמר הנהיג ר' חנינא בציפורין כהדא דרשב"ג (לומר) [לא אמר] אלא הנהיג, הא להלכה לא. ולענין שטרות כותבין (באחד) באדר הראשון ובאדר השני, אלא שכותבין באדר השני תינין. ר' יודה אומר אדר השני כותב [תי"ו] ודיו.
